Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 26a

לְבֵי תוֹרְתָּא, פְּגַעוּ בֵּיהּ גַּנָּבֵי, אֲמַרוּ לֵיהּ: לְאָן קָאָזְלַתְּ? אָמַר לָהֶן: לְפוּמְבְּדִיתָא. כִּי מְטָא לְבֵי תוֹרְתָּא, פָּרֵישׁ. אֲמַרוּ לֵיהּ: תַּלְמִידָא דִּיהוּדָה רַמָּאָה אַתְּ! אֲמַר לְהוּ: יָדְעִיתוּ לֵיהּ? יְהֵא רַעֲוָא דְּלִיהְווֹ הָנְהוּ אִינָשֵׁי בְּשַׁמְתֵּיהּ.

Traduction

to Bei Torta. Along the way, thieves encountered him, and said to him: Where are you going? Rav Menashe said to them: To Pumbedita, which was farther away than Bei Torta. When he arrived at Bei Torta, he separated from the thieves, who had planned to steal from him. They said to him: You are a student of Yehuda the swindler! Rav Menashe said to them: Do you know him so well that you can accuse him of swindling others? May it be God’s will that these people be subject to Rav Yehuda’s ban of excommunication.

Rachi non traduit

לבי תורתא. מקום:

תלמידא דיהודה רמאה את. תלמידו של רב יהודה הוה וקרו ליה רמאה כלומר ממנו למדת לרמותינו. ליסטין ישראל היו:

ידעיתו ליה. שהוא רמאי:

בשמתיה. לפי שהיה אדם גדול ושמתיה חיילא לייטינהו בשמתיה:

אֲזַלוּ עֲבַדוּ גְּנֵיבָתָא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְלָא אַצְלַחוּ, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ, אֲתוֹ כּוּלְּהוּ תְּבַעוּ שַׁמְתַּיְיהוּ, וַהֲוָה בְּהוּ חַד גִּירְדְּנָא דְּלָא אֲתָא לְשָׁרוֹיֵה שַׁמְּתֵיהּ, אַכְלֵיהּ אַרְיָא. הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: גִּירְדָּנָא דְּלָא טַיְיזָן, שַׁתָּא (בציר משני) [בְּצִירָא מִשְּׁנֵיהּ].

Traduction

The Gemara continues: This curse was effective, as the thieves subsequently went and carried out thefts for twenty-two years, but they were unsuccessful. Once they saw that their efforts were for naught, they all went and claimed their curse, i.e., they asked forgiveness and requested that the curse be lifted. But there was one weaver among them who did not come to lift his curse, and a lion ate him. The Gemara notes that this explains the adage that people say: With regard to a weaver [girdana] who is not shy [taizan] but impudent, a year is deducted from his allotted years.

Rachi non traduit

[גרדנא. אורג]:

גרדן דלא טייזן. עניו. סתם גרדן אין לו בושת פנים:

Tossefoth non traduit

גירדנא דלא טייזן. פ''ה עניו כי סתם גירדן עז פנים הוא ובערוך גריס גירדנא דלטייה קללה כלומר דלייט מזליה שתא בצרא משניה כלומר בתר ענייא אזל עניותא:

תָּא חֲזִי, מָה בֵּין גַּנָּבֵי בָבֶל וְלִסְטִין דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

Traduction

With regard to these two anecdotes, the Gemara comments: Come and see what the difference is between the thieves of Babylonia and the bandits of Eretz Yisrael. Although thieves are typically less violent than bandits, the thieves in Babylonia reacted to Rav Menashe’s action by denouncing Rav Yehuda, whereas the bandits in Eretz Yisrael praised the wisdom of Rabbi Akiva.

Rachi non traduit

גנבי דבבל. שפגעו ברב מנשי נתפקרו לחרף אדם גדול:

ולסטין דארץ ישראל. שפגעו בתלמידי ר''ע ספרו בשבחו. ואע''פ שסתם לסטין פרוצין מגנבים להודיעך שבחה של א''י:

מַתְנִי' בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנָּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל נָכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית, אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ.

Traduction

MISHNA: A Jewish woman may not deliver the child of a gentile woman, because in doing so she is delivering a child who will engage in idol worship. But one may allow a gentile woman to deliver the child of a Jewish woman. Similarly, a Jewish woman may not nurse the child of a gentile woman, but one may allow a gentile woman to nurse the child of a Jewish woman while the gentile woman is on the Jewish woman’s property.

Rachi non traduit

מתני' מניקה בנה של ישראל ברשותה. דישראלית אבל לא תמסרנו להוליכו בביתה שלא תהרגנו:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנָּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְנָכְרִית לֹא תְּיַילֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

GEMARA: The Gemara cites a dispute related to the ruling of the mishna. The Sages taught: A Jewish woman may not deliver the child of a gentile woman because in doing so she is delivering a child who will engage in idol worship. And one may not allow a gentile woman to deliver the child of a Jewish woman because gentiles are suspected of bloodshed; this is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

גמ' עובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל. ואפילו אחרות ישראליות עומדות על גבה:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נָכְרִית מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁאֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ, אֲבָל לֹא בֵּינָהּ לְבֵינָהּ. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ נָמֵי לָא, דְּזִימְנִין דְּמַנְּחָא לֵיהּ יְדָא אַפּוּתֵאּ וְקָטְלָא לֵיהּ, וְלָא מִתְחֲזֵי.

Traduction

And the Rabbis say: One may allow a gentile woman to deliver the child of a Jewish woman when other women are standing over her watching her actions, but not when they are alone together. And Rabbi Meir says: Even when other women are standing over her one may not allow a gentile woman to deliver the child of a Jewish woman, because there are times when the midwife places her hand on the infant’s temple and kills him by applying pressure to the area, and the act is not seen.

Rachi non traduit

אפותא. על מצחו של תינוק מקום שמוחו של תינוק רופס:

ולא מתחזי. לא מינכרא שהרגתו:

כִּי הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲמַרָה לַחֲבֶרְתַּהּ: מוֹלְדָא יְהוּדַיָּיתָא בַּת מוֹלְדָא יְהוּדַיָּיתָא! אֲמַרָה לַהּ: נְפִישִׁין בִּישָׁתָא דְּהַהִיא אִיתְּתָא, דְּקָא מַשְׁפֵּילְנָא מִינַּיְיהוּ דְּמָא כִּי אוּפְיָא דְּנַהֲרָא.

Traduction

The Gemara relates a story that validates this concern. This is like that incident involving a certain gentile woman who said to her fellow gentile: You are the midwife of Jewish women, the daughter of a midwife of Jewish women. This was meant as an insult. In response, the other gentile said to her: May as many evils befall that woman, i.e., you, as the number of Jewish infants that I have killed, as I extract blood from them like the foam [ufeya] of a river. This gentile midwife claimed to have caused the deaths of many Jewish children.

Rachi non traduit

נפישן בישתא דההיא איתתא. כך וכך רעות יבואו עליך כמנין שהשפלתי מהן והרגתי בהן:

כי אופיא דנהרא. אשקומ''א:

וְרַבָּנַן אֲמַרוּ לָךְ: לָא הִיא, בְּמִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּאוֹקֵימְתַּהּ.

Traduction

The Gemara clarifies the opinion of the Rabbis: And the Rabbis, who are not concerned to the same extent as Rabbi Meir, would say to you: That is not so; it was merely through words that the gentile midwife was establishing herself. In other words, she was bragging in order to intimidate her antagonist, whereas in reality she did not kill any infants.

Rachi non traduit

ורבנן. קסברי בזמן שאחרות עומדות על גבה שרי אמרי לך במילתא בעלמא הוא דאוקימתה:

בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק. תָּנוּ רַבָּנַן: בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְנָכְרִית לֹא תָּנִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָה עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נָכְרִית מְנִיקָה אֶת בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁאֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ נָמֵי לָא, דְּזִימְנִין דְּשָׁיְיפָא לֵיהּ סַמָּא לְדַד מֵאַבָּרַאי וְקָטְלָא לֵיהּ.

Traduction

§ The mishna teaches that a Jewish woman may not nurse the child of a gentile woman. The Sages taught: A Jewish woman may not nurse the child of a gentile woman because in doing so she is effectively raising a child who will engage in idol worship. And one may not allow a gentile woman to nurse the child of a Jewish woman because she is suspected of bloodshed; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: One may allow a gentile woman to nurse the child of a Jewish woman when other women are standing over her, but not when the gentile woman is alone together with the child. And Rabbi Meir says: Even when other women are standing over her one may not allow a gentile woman to nurse the child, because there are times when she smears poison intended for him upon her breast when she is outside the house, and subsequently kills him with it while nursing.

Rachi non traduit

דשייפא סמא. סם המות שפה בדדיה:

ולא מיתחזי מאבראי. לא גרס הכא עד לקמיה:

Tossefoth non traduit

עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינו לבינה. פירוש ואפילו ברשות הישראלית דפלוגתא דהנקה דומיא דמילדת ומילדת סתמא ברשות ישראל היא ואפ''ה אינו שרי אלא באחרות עומדות על גבה ומיהו בישראל יוצא ונכנס שרי דעומד על גביו קרינא ביה כדמוכח פרק רבי ישמעאל (לקמן עבודה זרה דף סא.) ואם כן צריך ליזהר שלא להניח ישראלית ההולכת חוץ לעיר את בנה יחידי בבית ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית בעיר יוצאות ונכנסות תמיד שם ואפ''ה מזמן שכיבה ואילך אסור להניחו יחיד ועל תינוק ותינוקת שמשהין בבית העובד כוכבים יחידים לרפאותן הורה ר''י דאסור מכמה עניינים שהם חשודים על שפיכות דמים ואפילו הם גדולים קצת ימשיכו' למינות ירושלמי עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל דכתיב (ישעיהו מ''ט:
כ''ג) והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך תני יונק התינוק והולך מן העובדת כוכבים ומבהמה טמאה ומביאין לו חלב מ''מ ואין חוששין לא משום שקץ ולא משום טומאה:

וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מְיַלֶּדֶת, בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנַן דִּשְׁרֵי, דְּלָא אֶפְשָׁר מִשּׁוּם דַּאֲחֵרוֹת רוֹאוֹת אוֹתָהּ, אֲבָל מְנִיקָה דְּאֶפְשָׁר דְּשָׁיְיפָא לֵיהּ סַם לְדַד מֵאַבָּרַאי וְקָטְלָא לֵיהּ — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר.

Traduction

The Gemara remarks: And it is necessary for the dispute between Rabbi Meir and the Rabbis to be stated with regard to both the case of a midwife and that of a wet nurse. The reason is that if the tanna had taught us only the halakha of a midwife, one might assume that it is only in that case that the Rabbis said that it is permitted to allow the gentile to deliver a Jewish infant, because it is not possible for her to kill him, due to the fact that other women see her. But with regard to a wet nurse, as it is possible that she might smear poison upon her breast while she is still outside the house and then kill him with it, one might say that the Rabbis concede to Rabbi Meir that a gentile woman may not be allowed to nurse the son of a Jewish woman under any circumstances.

Rachi non traduit

ואחרות רואות. דאי מנחא ידא אפותא חזי ליה דאגב דחשידי יהבי ישראליות עינייהו עלה ומירתתא אבל מניקה דאפשר דשייפא סמא לדד מאבראי קודם שתכנס לבית ישראל אימא מודו ליה לר''מ:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן מְנִיקָה, בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּאָסוּר, מִשּׁוּם דְּשָׁיְיפָא לֵיהּ סַם לְדַד מֵאַבָּרַאי וְקָטְלָא לֵיהּ, אֲבָל מְיַלֶּדֶת, דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכָא דַּאֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ, אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן — צְרִיכָא.

Traduction

And if the tanna had taught us only the halakha of a wet nurse, one might assume that it is only in that case that Rabbi Meir said that it is prohibited for a gentile to nurse a Jewish infant, due to the fact that she might smear poison upon her breast while outside the house and kill him with it. But with regard to a midwife, since it is not possible for her to kill him where other women are standing over her, one might say that Rabbi Meir concedes to the Rabbis. The Gemara concludes: It is therefore necessary for this dispute to be stated with regard to both cases.

וּרְמִינְהוּ: יְהוּדִית מְיַלֶּדֶת אֲרַמִּית בְּשָׂכָר, אֲבָל לֹא בְּחִנָּם! אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה.

Traduction

§ Based on the above discussion, all agree that a Jewish woman may not deliver the child of a gentile woman. And the Gemara raises a contradiction from a baraita: A Jewish woman may deliver the child of an Aramean woman in exchange for payment, but not for free. Rav Yosef said in response: It is permitted in exchange for payment due to the enmity that would be engendered if Jews refused to deliver gentile infants despite being offered money to do so.

Rachi non traduit

בשכר שרי משום איבה. ומתני' בחנם קמיירי דמצי לאישתמוטי ולמימר צריכה אני לשכר מזונותיי:

Tossefoth non traduit

ורמינהו יהודית מילדת עובדת כוכבים וכו'. והמקשה לא עלה בדעתו להעמיד המשנה בחנם משום דתלי טעמא מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים ורב יוסף אסיק דאפילו הכי בשכר שרי משום איבה:

סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: אוֹלוֹדֵי נָכְרִית בְּשַׁבְּתָא בְּשָׂכָר שְׁרֵי, מִשּׁוּם אֵיבָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר לַהּ — דִּידַן, דִּמְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — מְחַלְּלִינַן עֲלַיְיהוּ; דִּידְכוּ, דְּלָא מְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — לָא מְחַלְּלִינַן.

Traduction

Rav Yosef thought to say: Delivering the child of a gentile woman on Shabbat in exchange for payment is permitted due to enmity. Abaye said to him: The concern of enmity does not apply here, because she can say to the gentile: With regard to our own women, who keep Shabbat, we desecrate Shabbat for them; with regard to your women, who do not keep Shabbat, we do not desecrate Shabbat for them.

Rachi non traduit

אולודי עובדת כוכבים בשבתא שרי בשכר. כבחול משום איבה דהא אינהו חזו דמיילדין לנשי דידן בשבת כבחול:

Tossefoth non traduit

סבר רב יוסף למימר אולודי בשבת בשכר שרי. תימה לרב יוסף דס''ד דשרי ולאביי נמי דמשני דליכא איבה משמע הא איכא איבה שרי היכי שרינן משום איבה מילתא דאית ביה איסורא דאורייתא דאמרינן בפרק שמונה שרצים (שבת דף קז:) הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה חייב משום עוקר דבר מגידולו דהוא תולדה דגוזז י''ל דהכא ביושבת על המשבר שכבר נעקר לצאת א''נ כיון דכלו לו חדשיו פסקו גידוליו:

סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: אוֹנוֹקֵי בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר, אִי פְּנוּיָה הִיא — ''בָּעֵינָא לְאִינְּסוֹבֵי'', אִי אֵשֶׁת אִישׁ הִיא — ''לָא קָא מִזְדַּהַמְנָא בְּאַפֵּי גַּבְרַאי''.

Traduction

Rav Yosef also thought to say: Nursing the child of a gentile woman in exchange for payment is permitted due to enmity. Abaye said to him: The concern of enmity does not apply, because she can say, if she is unmarried: I wish to get married. And if she is a married woman, she may say: I do not wish to become repulsive to my husband. Since she can provide a reasonable excuse for refusing to nurse a gentile child, the concern of enmity does not apply.

סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר, הָא דְּתַנְיָא: הַגּוֹיִם וְרוֹעֵי בְּהֵמָה דַּקָּה לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין — אַסּוֹקֵי בְּשָׂכָר שְׁרֵי, מִשּׁוּם אֵיבָה.

Traduction

Rav Yosef thought to say a similar idea concerning that which is taught in a baraita: With regard to gentiles and shepherds of small domesticated animals, one may not raise them out of a pit and one may not lower them into a pit. Rav Yosef suggested that even so, it is permitted to raise them from the pit in exchange for payment, due to enmity.

Rachi non traduit

אסוקי בשכר שרי כו':

Tossefoth non traduit

והרועים בהמה דקה. פירוש בשלהן דאי בשל אחרים הא אמרינן בפ''ק דב''מ (דף ה:) אין אדם חוטא ולא לו וא''ת מאי האי דאחמור רבנן ברועים שאינם פסולים אלא מדרבנן וגם הם כשרים לעדות אשה כדאיתא בספ''ק דר''ה (דף כב.) ואילו בגזלנין שהם פסולין מן התורה לכל עדות שבתורה לא אחמור כולי האי וכן מומר אוכל נבילות לתיאבון דלכ''ע אמרי' הכא דאיתרבי בין השבת גופו והשבת ממונו דחייב להעלות ואסור להוריד ואור''י דהיא הנותנת משום דלא פסילי אלא דרבנן עשו חכמים חיזוק כדי שיתנו לב לשוב וב''ד היו מכין ועונשין שלא מה''ת:

לא מעלין. ואפי' לר''מ דאמר בפ''ק (דף כ.) לעובד כוכבים בנתינה:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכוֹל לוֹמַר לוֹ ''קָאֵי בְּרִי אַאִיגָּרָא'', אִי נָמֵי ''נְקִיטָא לִי זִימְנָא לְבֵי דַוָּאר''.

Traduction

Abaye said to him: It is prohibited to raise a gentile from a pit even in exchange for payment, because one can say an excuse to him, such as: My son is standing on the roof and I must go use this ladder to help him down from the roof. Alternatively, he can say to him: A time has been appointed for me to appear in the courthouse [bei davar] and I must attend to this matter. Since the Jew can provide a legitimate excuse for refusing to aid the gentile, there is no need to extract him from the pit.

Rachi non traduit

קאי ברי אאיגרא. ואם לא אורידנו ימות ונוח לי להפסיד שכרי ולהצילו:

נקיטא לי זימנא לבי דואר. השלטון קבע לי זמן ליום וועד ואם לא אלך יצא שכרי בהפסדי:

תָּנֵי רַבִּי אֲבָהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הַגּוֹיִם וְרוֹעֵי בְּהֵמָה דַּקָּה — לֹא מַעֲלִין

Traduction

Apropos the notion of raising someone from or lowering him into a pit, the Gemara notes that Rabbi Abbahu taught the following while standing before Rabbi Yoḥanan: With regard to gentiles and shepherds of domesticated animals, one may not raise them from a pit,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source